עבור רוב האוכלוסייה, ניתוח הוא סיטואציה שאליה נקלעים רק כשאנחנו בצד המטופל. מטבע הדברים, רובנו לא יודעים בדיוק מה קורה במהלך ניתוח כללי – בין אם מדובר בניתוח במערכת העיכול ובין אם בניתוח אורתופדי. אם אתם סקרנים לדעת מה באמת קורה במהלך הניתוח, מהן הפרוצדורות של חדר הניתוח, וכיצד נראות הפעולות שמובילות לביצוע הניתוח והצלחתו – ננסה להסביר באופן כללי את הצעדים החשובים.
ניתוחים – פסגת הרפואה
למרות שלא מדובר בתחום הרפואי החדש או העדכני ביותר (למעשה, מנתחים קיימים כבר כמה מאות שנים בתצורות שונות) – ניתוחים הם במידה רבה הפרוצדורה הרפואית המתקדמת והייחודית ביותר שבני האדם פיתחו. ניתוחים יכולים להיות מגוונים מאוד באופיים – החל בתיקון שברים על ידי אורתופד מנתח דרך הסרה של גידולים מאיברים שונים בגוף ועד ניתוחי מעקפים מורכבים לחיבור מחדש של העורקים המזינים את הלב.
כל ניתוח שכזה הוא ייחודי, וסביר להניח שעבור רובנו מדובר באחת מהתעלומות הגדולות של החיים – מה בדיוק קורה בחדר הניתוח? ננסה לענות באופן כללי על התעלומה הזאת – ולהסביר בדיוק כיצד מתקיים ניתוח מ-א' ועד ת'.
פרוצדורות שמתקיימות לפני כל ניתוח
לפני כל ניתוח, הפעולה הראשונה שאותה צריך לבצע כל מי שמשתתף בניתוח היא רחצה. המצאת הניתוחים קדמה באופן משמעותי להמצאת הסטריליות בחדר ניתוח, ולא בכדי ניתוחים הפכו יעילים ומוצלחים הרבה יותר מהרגע שבו החלו להקפיד על סטריליזציה קפדנית של חדרי ניתוח ורחצה של כלל המשתתפים בו.
רחצת ידי המנתחים והעוזרים מתבצעת מאצבעות הידיים ועד המרפק, בשפשוף יסודי בסבון סטרילי מלמעלה ועד למטה. עם סיום הרחצה, מחזיקים המשתתפים בניתוח את הידיים פרושות כלפי מעלה, עד שיתלבשו במדי הניתוח ויצרו מגע עם המטופל. שלב זה הוא חשוב ביותר, ומתבצע באחריות אחות חדר הניתוח – שמסייעת בהלבשת המנתחים ומוודאת ששום פעולה או חפץ לא פוגעים בסטריליות של המנתח.
לאחר מכן מתבצע "טיים אווט" בו מוודאים את פרטי המטופל, הפרוצדורה אותה מבצעים והפרטים הטכניים של הניתוח. בשלב זה הרופא המרדים מתחיל בפעולת ההרדמה – בהתאם לסוג ההרדמה (כללית או מקומית) המתאימה לטיפול. רק לאחר מכן – מתחילים בביצוע הניתוח.
מה קורה במהלך הניתוח עצמו?
השאלה הזאת תלויה במידה רבה בסוג הניתוח שמתבצע. בניתוחים במערכת העיכול, למשל, הכירורג הכללי יבצע פתיחה באזור הבטן (לרוב באמצעות מלחם מיוחד), הזזה של רקמה בדרך לניתוח עד ההגעה לאיבר המטרה. במידה ומדובר בניתוח לפרוסקופי, פותחים 2 או 3 חורים במיקומים נבחרים באזור הניתוח, ומחדירים דרכם צנתרים הנשלטים מרחוק ומאפשרים לבצע את הניתוח בצורה סמי-פולשנית, עם ניפוח של חלל הבטן.
לעומת זאת, בניתוחים אורתופדיים מתבצעים צעדים שונים באופן מהותי – גם באזור המנותח וגם בפעולות עצמן, שיכללו לא פעם שימוש בברגים, פלטות מתכת ועוד. בסיום הניתוח מתבצעת תמיד תפירה של האזורים מבפנים החוצה – כל פתח שנפתח באופן מלאכותי נתפר בזהירות על ידי החוטים והאמצעים המתאימים לכך, עד סיום הניתוח והיציאה מההרדמה.
לסיכום
כל ניתוח הוא מקרה ייחודי, בהתאם למצב הרפואי ולמטופל. בכל מקרה, אם אתם צריכים לבצע ניתוח כלשהו – מניתוח לב פתוח ועד ניתוח תיקון בקע – ודאו שאתם פונים למנתחים מקצועיים מהשורה הראשונה.
